מסתרי מוחו של אסי (התסריטאי)- פרק ד' -מיוחד!!!

יום ראשון אור לא' כסלו (7/11/10).



שלום חמודים.



אני שמח מאוד לקרוא את כל התגובות שלכם. אני יודע שזמן רב לא כתבתי לכם ואני חייב לכם הרבה.
הבטחתי לכם ברשומה הקודמת לענות על השאלה הקשה ביותר - איך מוצאים רעיון לתכנית.
ובכן במקום לענות לכם קצר ולעיניין אני רוצה לספר לכם על השבועיים האחרונים שעברו עלי- כתסריטאי בערוץ מאיר. בתוך הסיפור תמצאו גם תשובה וגם תגלו עוד המון דברים חדשים- על תוכניות הילדים הבאות של ערוץ מאיר לילדים.

ובכן....
אחד הדברים שאתם אולי לא חשבתם עליהם הוא שתסריטאי תמיד חייב לחיות בעתיד. למה הכוונה? הרי בשביל שתכנית מיוחדת לחנוכה תעלה לאתר בחנוכה- צריך לצלם אותה כמה שבועות לפני- וצריך לכתוב אותה יותר מחודש לפני! ככה זה קורה לי בכל חג/ מועד/ חופש או כל דבר אחר. אני צריך להיות באוירה של ר"ה ויו"כ עוד בחופש הגדול. וולהריח את הסופגניות והלביבות של חנוכה כבר אחרי סוכות וכן הלאה.

כך גם השנה. המשימה שלי היתה לכתוב את סדרת חנוכה. עבר חג הסוכות ואנחנו חזרנו לצלם תכניות. אני זכרתי שאני חייב לכתוב את סדרת חנוכה. למי שעוד לא יודע או שלא זוכר, חנוכה הוא גם יום ההולדת של ערוץ מאיר לילדים- השנה אנחנו נחגוג 4 שנים להקמתנו. לכן כל שנה יש סדרה מיוחדת בערוץ.

אבל.... אם כל שנה כתבתי סדרה לחנוכה- כמה עוד אפשר לכתוב? (אגב משהו זוכר מה היו שלושת סדרות חנוכה? נראה אתכם!- תענו בתגובות).

הייתי אובד עצות ממש- הזמן מתקצר ואנחנו חייבים כבר לצלם את הסדרה ולי לא עלה אפילו בדל רעיון לראש- שום דבר! כל פעם שרציתי להתחיל לכתוב- פשוט לא הצלחתי. אני לא יודע אם אתם חוויתם כזו הרגשה אי פעם- אבל תדעו לכם שאין דבר יותר מתסכל מלשבת מול המחשב ושום רעיון לא עובר לך לראש- ואם יש כבר רעיון הוא לא מספיק טוב.

ישבתי עם עליון שמש- הוא סיפר לי כל מיני סיפורים מדהימים על בית כנסת החורבה- ישבתי וסיכמתי את הסיפורים שלו- ומתוכם בניתי שלד של תסריט- הרפתקאה של אסי , טוביה ופולקע בעקבות ההסטוריה של בית כנסת החורבה.- אגב זו גם דרך לגבש רעיון- פשוט להסתמך על סיפור קיים ולעשות לו עיבוד מחודש- עם הדמויות שלי. אבל בשביל לצאת לצילומים ברובע היהודי דרוש הרבה זמן והרבה מאמץ- והרעיון, על אף שהיה טוב, נדחה.

שוב נותרתי בלי שום רעיון- ועם פחות זמן להתלבטויות. כל דקה וכל שעה שעוברת ולי אין שום דבר על הדף, משמעותה עיכוב הצילומים והעמדה של הסדרה בסכנה שלא תהיה מוכנה עד חנוכה. הייתי ממש לחוץ ואפילו שבור. כל התסריטאיות האחרות עבדו על תסריטים שלהם. הזמן דוחק ואני כמעט שהרמתי ידיים.

הגעתי הביתה בערב ובקושי חייכתי. ישבתי לאכול ארוחת ערב עם המשפחה שלי- כשלפתע.... דפיקה בדלת.

הילדים רצו לפתוח ובפתח עמדו שניים. את האחד אתם אולי זוכרים- אורי אלדר- הופיע עם גרשון בתכניות. שמעתי אותו קורא בשמחה- שלום! ערב טוב! ניגשתי לדלת והתחבקנו. הרבה זמן לא התראנו. מסתבר שאורי הוציא אלבום חדש של שירים וסיפורים לילדים. רכשנו אותו בשמחה. (ההכנסות קודש לפעילות קירוב בהודו) ומיד ניגנו את הדיסק. כששמעתי את הסיפורים והניגונים המיוחדים בדיסק- פתאום התעודדתי. משהו זז אצלי. שמעתי צלילים שפתאום סיפרו לי סיפור. ניגונים שרציתי שיתנגנו בסדרה, שעוד לא התחלתי אפילו לכתוב.

למחרת כשממש לא היתה לי ברירה פשוט התיישבתי מול המחשב והתחלתי לכתוב- ניגנתי את הדיסק באוזניות ופשוט נתתי לאצבעותי לזרום על המקלדת. כתבתי קצת ממה שעלה לי לראש- קצת מרעיונות שעלו לי ברעיון הראשון על בית כנסת החורבה. ולאט לאט נטווה לו הפרק. פרק חדש- הפרק הראשון בסדרת חנוכה.

הייתי מאושר- הרגשתי הקלה ענקית. לא ידעתי מה יגידו חברי בערוץ על הפרק. שלחתי להם והם אהבו אותו מאוד.

כל סוף השבוע האחרון חשבתי על הפרק השני. כתבתי אותו אתמול בלילה והיום- התייעצתי עם חברי לערוץ - שיכתבנו ושיפצנו ולבסוף עמדו להם שני פרקים- של סדרת חנוכה- מפוארים , יפים, מלאי הומור, מתח והמון המון המון מוסר השכל.

אבל זה לא הסוף- למה?

סדרת חנוכה מספרת על גרשון (זוכרים אותו?) שבגלל שהוא לא הצליח להתאקלם בארץ והוא הגיע לרמה שאין לו אפילו כסף לשכור דירה והוא ודוביל'ה ישנים ברחוב- בגלל זה הוא מחליט לעזוב את הארץ. ואז פתאום הוא חולם על אוצר שנמצא מתחת לצריף ומבין שזה המוצא האחרון שלו. (לקחתי את הרעיון מהסיפור הראשון בדיסק - מעשיה של ר' נחמן על האוצר מתחת לגשר- אתם תראו שגם המסר קשור למסר של הסיפור הזה).

במקביל לחבורה הקדושה שלנו- טוביה, אסי ופולקע מתברר שיש חנוכיה עתיקה ויקרה..... מתחת לצריף. החבורה יורדת לשם. גרשון אף הוא מגיע לצריף- ומשם כל העסק כבר מתחיל ממש ממש להסתבך.

האם גרשון ימצא את האוצר? של מי הוא יהיה? החבורה/ גרשון.....
יש המון המון המון הפתעות בסדרה הזו.
הסדרה בעצם מדברת על זה שאסור להתייאש- שגם אם המצב נראה חמור מאוד ואין מוצא- ממש כמו המכבים שנלחמו נגד הצבאות האדירים של היוונים- בלי סיכוי סביר לנצח- הם נלחמו- לא ויתרו- וע"י זה הם הצליחו להוציא את האור מתוך החושך.

זה מה שיקרה גם בסדרה שלנו השנה. ואני חושב שזה גם מה שקרה לי.

הרעיונות והתכניות שאנחנו מביאים לכם- באות מלמעלה. אני באמת מאמין בזה. אנחנו שליחים קטנים של הקב"ה, להוסיף לכם הרבה אור. כנראה שבשביל לכתוב תכנית כזו באמת- גם אני הייתי צריך לחוות קצת מה זה חושך- מה זה לשבת בלי רעיון. מה זה כמעט להתייאש מול הדף, מה זה תסכול עמוק שיש לך משימה חשובה שאתה לא מצליח למלא....

ומה זה למצוא בכל זאת את הכח שוב לשבת ושוב להתחיל לכתוב ולהאמין שיצא משהו מהשרבוטים שאני כותב. ורק כשהירפתי מהעול שרובץ לי על הגב- ונתתי לאצבעות לנוע על המקלדת- באמונה אמיתית שהקב"ה כותב את התסריט דרך האצבעות שלי- נכתבה אחת מהסדרות היפות והמרגשות ביותר בערוץ מאיר. (למרות שאני הייתי השליח לכתוב אותן- ואין הנחתום מעיד על עיסתו... הרי כבר אמרנו שזה לא אני- אז ניתן את הקרדיט לה'- ה' שלח לנו פה סדרה נהדרת!)



אז לסיכום:

מי שבכל זאת רוצה כמה עצות מעשיות ל-איך למצוא רעיונות:

1. תמיד כדאי לשמוע ולקרוא סיפורים.

2. בשביל שתסריט יצא מן הכח אל הפועל צריך לתת לו זמן להתבשל- בסוף הוא יצא. אסור ללחוץ עליו.

3. חייבים לבא בשמחה... להשתחרר מהמועקה והעול ולזרום- לתת לקב"ה לכתוב באמצעות האצבעות שלנו.



בקיצור....
יש לכם למה לצפות.

חוץ מזה בקרוב הולכות לעלות תכניות מקסימות!!!
למשל: אתם הולכים לפגוש את כל המשפחה של פולקע- בהפקה מיוחדת!



אז נשתמע!
ולא לשכוח את החידה שלי-

מה היו שלושת סדרות חנוכה האחרונות?



להתראות חמודים

שלכם

אסי.