פרק ד': לרותי יום הולדת / אלישבע ג. מטל מנשה

פרק ד': לרותי יום הולדת J

"בוקר טוב!" חייך אסי אל אחותו רותי "בוקר טוב" השיבה רותי בפיזור דעת ויצאה לבית ספרה אסי סגר אחריה את הדלת ווידא שרותי נכנסה לאוטובוס שלה "יופי, אפשר להתחיל!" בישר אסי לעצמו. "בוקר טוב, הרב? כן, כן, אני בסדר ברוך ה', לא, אני לא יבוא היום, בסדר גמור, אני מבטיח בלי נדר להשלים את הכל! שיעורי בית? או, זה כלום! בסדר! להתראות..." אסי ניתק את הטלפון לאחר שיחה קצרה עם רבו (הרב שלו) בה הסביר לו שהיום הוא לא יבוא לבית הספר ושהוא מבטיח להשלים את הנלמד בכיתה. אסי שתה כוס מים המבשרת את תחילתו של יום מלא עשיה וסיפוק מתוצרים מפתיעים! אסי הניח את הכוס בכיור והשתמש פעם נוספת בטלפון : "שלום, אמא? זה אסי! כן, כן, אני יודע! לא, בגלל זה אני לא בא! בסדר? מצוין! אני לא אשכח! הודעתי לרב כבר ו.. טוב, ברוך ה'. אז להתראות..." אסי ניתק את הטלפון לאחר שיחה נוספת, עם אמו שבה הודיע לה שהוא נשאר הים בבית ולא הולך לבית הספר. אסי נכנס לחדרו והחל לעבוד: לגזור בריסטולים בצורות שונות, לצבוע ניירות חלקים ולהכין מהם 'פתיתי שלג' וכמובן, לנפח בלונים ולכתוב עליהם בטושים בלתי מחיקים: "מזל טוב!" "יום הולדת שמח!" וכו'.

אתם שואלים את עצמכם "למי יש יום הולדת?" אז מיד תדעו...

אסי הניח את הבלון הארבע-עשר על מיטתו והתפנה להוציא בריסטול ענק ממגירת הציוד שבחדרו ולכתוב עליו באותיות מאירות עיניים: "לרותי היקרה! מזל טוב ליום הולדתך ה- 14! מאחלים אושר ובריאות עד 120, המשפחה!" אסי  הוסיף כמה סילסולים בצדדים והדביק כמה מדבקות של דגים ליד המספר 14 ואז לקח סלוטייפ ותלה את השלט על דלת חדרה של רותי, אחותו הגדולה. אסי היה מאושר! הוא היה דרוך לרגע בו רותי תכנס הביתה ותקרא "שלום, חזרתי!" לחלל הבית  ואז כול בני המשפחה יקפצו עליה ויצרחו "מזל טוב, רותי!!!" ורותי תזרוק את ילקוטה הצידה ותתפנה לרוץ ולחבק אותנו באושר לפני שרותי תספיק להודות לנו אני ירוץ להביא בלונים ואזרוק עליה ואז... אסי התיישב על מיטתו, ליד כל הבלונים המקושטים ושקע בדמיונות על רותי ועל המסיבה שתתקיים בביתם הערב עד שנרדם ובלי משים שקע בשינה עמוקה...

"אסי?"  אסי פקח לאט לאט את עינו "שלום אסי!" זו הייתה אמו "רותי חוזרת בעוד חמש דקות, אתה רוצה להודיע משהו לבני המשפחה? רוצה להתכונן?" אסי קפץ בבת אחת מהמיטה ובמהירות עצומה אירגן את כולם והכין את הכל כדי שהכול ילך לפי תוכניותיו, וכך היה!

רותי נכנסה הבייתה "ש-לום!" אסי קפץ עליה בצרחות "מזל טוב!" והעיף עליה גזירי ניר צבעוניים, רותי שמטה את ילקוטה ומרב הפתעה החלה לצחוק "תודה, תודה" מלמלה תוך כדי צחוק חזק ומתגלגל, בעודה מצחקקת אסי הביא בלונים מקושטים והפיל אותם עליה ברב פאר והדר, רותי תפסה כמה בלונים והעיפה לתקרה בחיוך "עשיתם לי את היום!". אבל אסי לא ויתר על אף חלק מהתוכנית!!!

באותו ערב אסי ורותי ישבו יחד לאכול ארוחת ערב ולפתע אסי שלף מכיסו מתנה עטופה בנילון צבעוני, קשורה בסרט מבריק והגיש אותה לרותי בחיוך רותי צווחה מרב אושר! ועוד לפני שפתחה את העטיפה הרעיפםה על אסי תשבכות, ברכות ומילות תודה.

אסי הנבוך שידל אותה לפתוח ורותי הבטיחה שאחרי הארוחה היא תפתח את מתנתו של אסי.

לאחר הארוחה אסי יצא לחברים ורותי הלכה למכולת. בדרך למכולת פתחה רותי את המתנה בהתרגשות ובידיים רועדות.

"וואו!" קריאת התפעלות נפלטה מפיה של רותי "וואו!" רותי הביטה בשרשרת המעוצבת והמקסימה שהונחה ביתרת כבוד על משטח הצמר גפן הצבוע בתכלכל. רותי קראה את הפתק המצורץ וחייכה: "לרותי, אחותי היקרה! אני מצטער שלפעמים אנחנו רבים ומציקים אחד לשני, אני מבקש סליחה! רציתי לאחל לך מזל טוב מכל הלב!אוהב אסי. נ.ב.- את השרשרת הכנתי לבד! נכון יפה?" רותי הנרגשת ענדה את השרשרת לצווארה בחיוך, מתאימה, ועוד איך...

את יום הולדת ארבע עשר הזה רותי לא תשכח לעולם! הוא תמיד יזכיר לה שיש לה אח קטן, אבל שאוהב ומעריך אותה מאוד!