הסיפור שלי

ילדי הערוץ מספרים את הסיפור המיוחד שלהם

בעקבות הפרק "הסיפור של אסי" שבו אסי נדרש לכתוב סיפור מיוחד על עצמו,

שאלנו אתכם ב"חידת השבוע" של העלון הקודם: "מה הסיפור שלכם?".

והנה לפניכם התשובות היפות והמקוריות שקיבלנו:

"אני נזכרתי שפעם זכיתי ב:טיסה בשמי הארץ" ליאל מהצרי

"אתם יודעים שבית ספר חב'ד אין דברים משעממים בחיים בבית ספר כיף אני חשבתי שאין לנו טיולים בבית ספר ולמשל בימי שני יש טיולים!!" תכלת ואבישג

"ברצוני לשתף אותכם במקרה מצחיק שארע לי היה זה בשעת צהריים מישהו התקשר לאמא שלי ובקש אותי אמא שלי שאלה מי רוצה אותי ואז ענתה לה אשה ושמה גיטי בבית ספרנו יש מורה שנקראת גיטי מכיתה ה דיברתי איתה במשך שעה ואז שמעתי צחוק שמעתי את קולה של דודתי בכלל אני לא יודעת איך היא יודעת שיש לנו בבית ספר מורה בשם גיטי והיא מלמדת בכיתה ה כי לא אמרתי לה זה הוא הסיפור שלי אני לא יודעת עם הוא יהיה מצחיק לכם אבל שאני סיפרתי את זה לאמא שלי צחקתי מאוד בגלל שזה היה בהפתעה קריאה נעימה,-ומועילה" אודל זריהן תל אביב

הסיפור שלי (קרה במציאות):
"זה היה בערך כשהייתי בת 4, הלכתי עם הוריי למרכז קניות, והיסתובבנו ובמשך הזמן גם
ניכנסנו לחנות חיות-אני בתור ילדה קטנה אהבתי מאד חיות!, הסתובבנו בחנות היסתכלנו ובינתיים אני-נעלמתי...-הוריי החליטו שמספיק להיום וקראו לי לבוא ו...-אין קול ואין עונה..., הורי נבהלו הם התרוצצו בחנות ולא מצאו אותי=הם חשבו שאולי יצאתי מהחנות והלכתי לחנות סמוכה, אך גם שם לא

הייתי..., הורי היו מודאגים הם עלו וירדו קומות ולא מצאו אותי, לבסוף הם יצאו מהמרכז קניות והחלו לחפש למטה, ואני בינתיים יצאתי מהמרכז קניות וראיתי את הים מולי-ממש קרוב!, כל כך רציתי ללכת לשם, אהבתי נורא את הים, אך בשביל להגיע לים היה צריך לחצות כמה כבישים..., אני לתומי התחלתי ללכת לכיוון מעבר החצייה אנשים שהיו שם קלטו אותי ותפסו אותי מייד, הם התחילו לצעוק בקול: 'של מי הילדה הזאת', ואני כל כך רציתי ללכת לים...,הורי שבינתיים ירדו למטה-שמעו אנשים צועקים: 'של מי הילדה הזאת', הם הלכו לכיוון הצעקות וראו אותי, ומיד לקחו אותי-והודו ל-ה' על הנס הגדול...
*אתם בוודאי שואלים-איך אני זוכרת דברים מגיל 4, אל תידאגו אני לא זוכרת -אלו הורי שסיפרו לי..."
$זהו זה הסיפור שלי$ הדס בוזגלו

"שנה שעברה שלמדתי בכיתה ב' בשיעור תורה
ישבתי ליד הרב,סיימנו לקרוא פסוק הרב הסביר
את הפסוק התחלנו לקרוא את הפסוק הבא והופ........

אני התעלפתי נפלתי מהכיסא וחטפתי מכה הגונה בראש

כולם היו בהלם הרב ניסה לקרוא לי כמה פעמים אבל

לא היתה תגובה עד ש... התחלתי להתעורר הרב

לקח את הכיסא ושם לי את הרגלים על הכסא שכבתי

על הרצפה כמה דקות עד שחזרתי למקומי אחר-כך
שחזרתי הביתה הודתי לה' שלא קרה לי כלום ושאני
בסך הכל התעלפתי לדקה ולא לכמה שעות
ולא קרה לי כלום.
סוף" אליעוז

"הסיפור הזה קרה כשהייתי בגן חובה. היום אני בכיתה ד'. ביום שישי אחד אמא שלי באה לקחת אותי מהגן. נסענו במכונית, ולצידנו נסע באופניים ילד מהגן שלי, ושמו אורי. לפתע קפץ אורי עם אופניו לכביש לפנינו, אפילו שראה את המכונית שלנו. אני אמרתי לאמא שלי מהר לעצור, והיא עצרה בחריקה, אבל אורי בחסדי ה' רק נפל ונחבל. המשפחה שהייתה לידינו ראתה את מה שקרה ולקחה אותו ושמה לו תחבושות וקרח. אמא שלי בכתה בגלל שהיא לא התכוונה לדרוס אותו. ההורים שלו הגיעו ולקחו אותו לבית חולים, והזמינו משטרה. המשטרה הזמינה את אמא שלי לחקירה, והתברר שהיא לא אשמה בתאונה. אבל, בכל זאת אורי חשב שהיא דרסה אותו בכוונה. כאשר אורי התאושש מהפגיעה וחזר לגן, הוא הציק לי כל הזמן. זה נמשך כל השנה, וגם בשנה שלאחריה, כאשר שנינו התחלנו ללמוד בכיתה א'. היו הרבה ילדים שהיו לצידי ואמרו שאורי אומר דברים לא נכונים, ורק אחד היה לצידו. ילד אחד מהמשפחה שעזרה לאורי אחרי התאונה, גם הוא היה לצידי, כי הוא ראה מה שקרה באמת בתאונה. בכל זאת הפריע לי שאורי מרגיש שאמא שלי עשתה את התאונה בכוונה. ההורים שלי ניסו לדבר עם ההורים של אורי, ואמרו להם שזה לא נכון, אבל ההורים של אורי כעסו על אמא שלי וחשבו גם הם שהיא אשמה במה שקרה. פעם אחת ראיתי שאמא שלי פגשה את אמא של אורי והיא צעקה עליה, אבל אמא שלי החליטה לא לענות למרות שהמילים האלו פגעו בה והכעיסו אותה. כשנה לאחר האירוע, ניסו ההורים שלי לשכנע את ההורים של אורי, שאמא שלי תיפגש עם אורי ותסביר לו שהיא לא התכוונה לדרוס אותו, בגלל שאורי המשיך לפחד ולהתנהג לא יפה, אבל ההורים של אורי לא רצו בכך. אני לא יודע אם הוא סולח לאמא שלי אני מקווה שהוא סולח." בניה

"הכל התחיל במלחמה שבדרום (ליפני שנתיים בערך) חזרתי מבית הספר ופתאום נשמעה האעזקה פתחתי בריצה לכיוון המקלט של הבניין הקרוב ביותר ואז שמעתי קול של ילד שקרא אלי:"עזור לי לחצות את הכביש" רצתי אליו ועזרתי לו לחצות את הכביש מהר ואז הלכנו למקלט הקרוב ולאחר 2 דקות נפל באותו מקום הטיל והודתי להשם על כך שהציל אותי" אנונימי

"פעם אחת הלכתי ברחוב ופתאום פגשתי איש מפחיד אחד והוא הציע לי סוכריה מיד חשבתי על כל הסיפורים שקראתי ועל האזהרות שקיבלתי מהורי ומייד רצתי וברחתי מן המקום. נ.ב. אני מקווה שתלמדו לקח" ריקי קליין

"פעם אחת בחופש הגדול הלכנו ל''בית חלומותי''. בהתחלה הלכנו למגלשות מים ואז הלכנו לבניין ושחקנו בג'ימבורי. ואז הלכנו לאומגה ואז רצינו ללכת למרוץ אסלות אבל היה תפוס. אז הלכנו לחדר חושך (זה מין חדר חשוך שאם עושים תנועה ליד הקיר רואים אותה על הקיר). ואז הלכנו לחדר מראות (זה מין חדר שכל הקירות שלו מלאות מראות). ואז הלכנו לעוד לכל מיני משחקים ופתאום אני לא ראיתי את אמא שלי ואת אחותי ואת אחיינים שלי. אז התחלתי לבכות ולבכות ואז חשבתי שהם יצאו החוצה אז יצאתי החוצה והדלת היתה דלת חשמלית והיא לא נפתחה לי. אז בכיתי עוד יותר וניסיתי לפתוח אותה ואז הצלחתי. ואישה אחת נחמדה ראתה אותי והציעה לי חטיף אבל לא רציתי כי רציתי רק את אמא שלי. והאשה הביאה אותי למשרד וקראה לאמא שלי ואחות באה. ואז התברר לי שאמא שלי נסעה לקניות ואחותי הלכה עם אחיינים שלי לאיזה משחק ואז חזרנו הביתה. סוף" תולילי

"פעם אחת שראיתי סירטון של ערוץ מאיר אמא שלי קראה לי לסדר משהו וזה היה בדיוק שהייתי במתח. ובכל זאת התגברתי והלכתי לסדר." אשואל15480