סיפור:השמים נצבעו בכתום השמש החלה לשקוע לתוך הים פסעתי בדרכי הביתה כששאריות מן החיוך עוד על פני. ההצלחה סחררה אותי לא תארתי לעצמי שהערב יצליח בצורה כזאת למען האמת לא האמנתי שהוא יצליח בכלל! למה? אתם שואלים? בשביל זה יהיה עלי לספר לכם את הסיפור מתחילתו...
באחד הימים נכנסה המחנכת לכיתה ובפיה בשורה "בעוד מספר ימים יערך ערב כיתה" מובן שהכיתה רעשה וגעשה שאלות כמו "מתי?" "איפה?" ו"איך?" נשמעו מכל עבר אך המורה לא נתנה לכל זאת להמשך עוד זמן רב "בנות" היא אמרה ובכיתה הושלך הס " ברצוני למנות בת שתהיה אחראית על ארגון הערב" מיד כשסימה המורה את דבירה הונפו אצבעותיהן של כל בנות הכיתה שהר מי לא רוצה לקבל תפקיד כזה? גם אני הצבעתי כ"כ חשקתי בתפקיד ! המורה העבירה מבט בוחן על פני כל בנות הכיתה ולאחר מכן פסקה בהחלטיות "נעמי, את תהיי האחראית" ובאומרה כך הצביעה עלי "גשי אלי בהפסקה כדי לשמוע עוד פרטים..." את דבריה קטע הצלצול הבשר על ההפסקה המורה סימנה לי לגשת לשולחנה "התפקיד שלך כולל מציאת נושא, מקום, והכנת תכניות תוכלי למנות בנות ע"מ שיעזרו לך, בהצלחה!!" אמרה ויצאה לכיוון חדר המדרגות
למחרת ערכנו הצבעה לפיה החלטתי באיזו קבוצה תהיה כל בת הרגשתי מאד חשובה כי אם המורה בחרה אותי ולא אף אחת אחרת זה אומר משהו, לא?
בהתחלה הכל הלך כשורה, אבל בהמשך העניינים התחילו להיסתבך ...
סכום הכסף שקבעתי שיש לאסוף לפתע לא מצא חן בעיני מספר בנות .הבנות שהיו אחראיות על הכנת הכיבוד והתכניות התלוננו על הנושא שקבעתי בקיצור אף אחת לא היתה מרוצה .
חזרתי הביתה שבורה רצוצה ובעיקר מאוכזבת לאחר שאכלתי התיישבתי כמו בכל יום לצפות ב'ערוץ מאיר לילדים' התכנית החדשה היתה 'הטורניר' שהמסר שלה הוא שיתוף פעולה הבנתי שאם ברצוני שהערב יצא מוצלח עלי לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הבנות ושצריכה להיות לנו מטרה משוטפת והיא: הצלחת הערב ולא שכל אחת תדאג לאינטרסים האישיים שלה הבנתי שיהיה עלי לתת לכל בת להביע את דעתה ולשתף את הבנות בכל החלטה וכך באמת עשיתי...
ההכנות שינו את פניהן והן הפכו לנעימות נינוחות ואפילו מהנות מספר ימים לאחר מכן פסעתי לי כששאריות החיוך עוד על פני ההצלחה סחררה אותי לא האמנתי שהערב יצליח בצורה כזאת למען האמת לא האמנתי שהוא יצליח בכלל! עכשיו אתם כבר לא שואלים למה הלא כן?
סוף