עגל הזהב

שלום ילדים!

השבוע נקרא בע"ה את פרשת כי תשא. הסיפור המרכזי בפרשה עוסק בחטא העגל, החטא הנורא שבני ישראל כושלים בו רגע לפני שהם מקבלים את התורה. בני ישראל טועים בחישוב ימי שהותו של משה על ההר ולעת שקיעה הם פונים בדרישה לאהרון "עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו". אהרון מנסה להאט את ההכנות לקראת בניית פסל בכך שהוא פוקד על בנ"י לאסוף תכשיטי זהב. הזהב המושלך אל האש יוצר צורת עגל ובני ישראל זובחים וחוגגים לעגל הזהב. הקב"ה כועס על העבודה הזרה ומתכנן להשמיד את עם ישראל. משה מתחנן לפני ה' שיבטל את הגזרה בנימוק שהמצרים יאמרו שה' הוציא את בנ"י ממצרים כדי להשמידם במדבר. משה עוד מוסיף את זכות האבות ואת הברית שנכרתה עימם, ומזכיר את ההבטחה של ה' לתת את א"י לעמ"י. הקב"ה סולח לעם ישראל ברחמיו, כשבסופו של דבר החוטאים נענשים ועם ישראל זוכה בלוחות שניים. למרות החטא הנורא בנ"י זוכים לסליחה וכפרה. הסליחה היא אחת ממידותיו של ה', והיא מוזכרת פעמים רבות בתפילות הימים הנוראים. גם אנחנו, הרוצים להידבק במידותיו של השם, צריכים ללמוד לסלוח למרות שזה בכלל לא קל. למרות הקושי, הסליחה היא מתנה גדולה. בלעדיה היינו צוברים שקים של כעסים ועלבונות והם היו מונעים מאיתנו להיות שמחים, רגועים ומאושרים. מפרשת העגל ה' מלמד אותנו שאם לחטא גדול כלפיו יש מחילה - קל וחומר שלבני אדם יש זכות למחול ולהימחל בינם לבין עצמם.

אתם מוזמנים לשתף אותנו בסיפורים בהם הצלחתם לסלוח למישהו אחר.
שבת שלום!
פנינה